גורם זה חשוב מאוד. ילד המגיע לבית הספר בשל לכך רגשית יחווה סיפוק והצלחות מרובות, ייהנה מהלמידה ויוכל לרכוש בקלות חברים בכיתה. אם נשבץ בתוך כיתה ילד שאינו בשל לכך רגשית, יתכן שייפגע הביטחון העצמי שלו, הוא עלול לחוות תחושה של חוסר הצלחה ואפילו לגרור אותה לאורך שנים. כשקיים ספק לגבי מוכנות הילד לבית הספר בתחום זה, כדאי יהיה להתייעץ הן עם הגננת והן לעבור הערכה אצל פסיכולוג/ית הגן. אם כל הגורמים נמצאים בהתלבטות, אולי עדיף להשאיר את הילד שנה נוספת בגן ולתת לו כלים להתמודדות טובה יותר עם קשיים על ידי העצמה שלנו, ההורים, את הילד או דרך טיפול רגשי כלשהו – מתוך המגוון הרב המוצע כיום. יש לבחון את מידת המוכנות של הילד בהתייחסות לסעיפים הבאים:

• סף תסכול והתמודדות עם כישלון – איך הוא מגיב בזמן הפסד, למשל? האם מתרגז בקלות כשרואה שלא יצליח במשהו, או ממשיך ומתמודד עם הבעיה באופן עצמאי? אם כועס או מתוסכל – האם מצליח להירגע יחסית מהר או סוחב את התחושה הקשה לאורך זמן? האם פונה לעזרה או יכול לפתור בעיות בעצמו?
• ביטחון עצמי והכרת היכולות האישיות.
• יכולת לפעול על פי חוקים וכללים, קבלת גבולות – בבית הספר עליו להישמע להוראות המורים והצוות, להכיר כללי התנהגות מקובלים ולא לעבור עליהם כדי לא להיענש…
• יכולת לפנות לבקש עזרה – קשורה לבגרות נפשית וגם להכרה של היכולות האישיות, חשובה מכיוון שבתוך כיתה עם כמה עשרות ילדים, לא תמיד יהיה מי שיזהה שקשה לילד שלנו ויוכל לעזור לו מיידית.
• דחיית סיפוקים – לענות רק כשמקבלים אישור, לא לקום מהכסא בלי רשות, לצאת מהכיתה רק בהפסקה, לעכב תגובה ולא לפעול באימפולסיביות. בישיבה בכיתה המאפיינים האלה בעלי משמעות רבה, ומי שמתקשה לעמוד בהם לעתים נתפס כתלמיד מפריע, שעובר על הכללים.
• יכולת להיפרד מההורים בבית הספר בתחילת יום לימודים.
• גמישות לשינויים ומעברים – במהלך יום לימודים הילדים מתבקשים לפעמים לעבור בין כיתות, מחדר לחדר, לצאת משיעור שבו מתרכזים – להפסקה של פעילות חופשית על פי בחירה בחצר. רצוי להיות גמיש גם לשינויים אפשריים כמו מורה מחליף, שיעור שהתבטל, טיול במקום יום לימודים וכו'. ילד שקשה לו עם שינויים כאלה יזדקק להכנה מראש כדי לעבור אותם בהצלחה.