• כסא לא קרוב ולא רחוק מדי מהשולחן. כשהכסא קרוב מדי, קשה לילד לנשום והוא יתחיל להרחיק אותו, מה שעלול לגרום להתנדנדות מסוכנת. בכסא רחוק מדי מהשולחן הילד לא יישב על כל מושב הכסא, וגם כאן עלול להתחיל להתנדנד בכסא וליפול כי יתקשה להגיע אל השולחן.
  
  
• כסא ניצב מול השולחן, ללא נטייה הצידה, כך שפני הילד מופנים אל השולחן בלבד והוא יכול להתרכז בנעשה.
  
  
• ישיבה על כל מושב הכסא. כדאי גם להימנע מכיפוף רגליים וקיפולן תחת הגוף, זו תנוחה שתקשה על דיוק בידיים!
  
  
• לוודא שאמות הידיים מגיעות לשולחן עם כתפיים משוחררות וללא מתח. בדקו האם השולחן בגובה מתאים לילד. בשולחן גבוה מדי הכתפיים מתאמצות, כואבות ומתעייפות, ועימן שרירי הידיים. בשולחן נמוך מדי הגב יתכופף קדימה ולא יוכל להישאר זקוף.
  
  
• הראש בהמשך לגו ולצוואר, מתבונן מטה אל השולחן בזווית כיפוף נוחה לילד. אם הילד שלכם נשען רוב הזמן עם הראש על היד – אולי כדאי לבחון אם זקוק לחיזוק בחוג שחייה, כדורסל או טניס. מרפאה בעיסוק לרוב תדע לאסוף נכון את המידע ולמצוא את הגורם להתעייפות.
  
  

זכרו: יציבה נכונה היא הבסיס לתפקודי ידיים מדויקים, עדינים ומאורגנים. הפנו את מודעות ילדיכם לצורך בישיבה נכונה בזמן אכילה, בהכנת שיעורי בית ובפעילויות ציור ועבודה בחומרים ליד שולחן. 

אם אתם מתלבטים לגבי סגנון הישיבה של הילד שלכם או רוצים עזרה בארגון מנח גוף נכון, אשמח אם תיעזרו בי לאבחון או להדרכה.